בעולם השיווק הדיגיטלי קל מאוד לקבל החלטות על סמך תחושת בטן. מעצב מעדיף צבע מסוים, מנהל שיווק משוכנע שכותרת אחרת תמכור יותר, ובעל העסק בטוח שכפתור גדול יותר יגרום ליותר אנשים ללחוץ. לפעמים ההערכות האלה נכונות, אבל לא פעם המציאות מתנהגת אחרת לגמרי.

זה המקום שבו צריך AB testing

AB testing מאפשרת להשוות בין שתי גרסאות של אותו עמוד, מסר, כפתור, טופס, מודעה או רכיב אחר, ולבדוק איזו מהן מניבה תוצאה טובה יותר. במקום להתווכח על העיצוב או על הניסוח המועדף, נותנים למשתמשים להחליט באמצעות ההתנהגות שלהם. זו לא שיטה שמבטיחה הצלחה בכל ניסוי, והיא גם לא פתרון קסם שמייצר יותר מכירות בן לילה. עם זאת, כאשר משתמשים בה נכון, היא יכולה לעזור לעסק לשפר בהדרגה את יחס ההמרה, להקטין נטישות, להגדיל הרשמות ולהבין טוב יותר מה הקהל באמת רוצה.

ab testing team

מה זה AB testing ולמה זה חשוב?

בדיקת A/B, המכונה לעיתים גם Split Test או בדיקה מפוצלת, היא שיטה שבה מציגים לשתי קבוצות משתמשים שתי גרסאות שונות של אותו נכס דיגיטלי. גרסה A היא בדרך כלל הגרסה הקיימת, המכונה גם גרסת הביקורת. גרסה B כוללת שינוי מסוים שאותו רוצים לבדוק.

לדוגמה:

  • בגרסה A הכפתור יהיה בצבע כחול.
  • בגרסה B הכפתור יהיה בצבע ירוק.
  • בגרסה A הכותרת תהיה “הצטרפו אלינו”.
  • בגרסה B הכותרת תהיה “פתחו חשבון בחינם”.
  • בגרסה A יוצג טופס עם שמונה שדות.
  • בגרסה B יוצג טופס מקוצר עם ארבעה שדות.

המערכת מחלקת את המשתמשים בין שתי הגרסאות. חלק מהגולשים רואים את גרסה A, והאחרים רואים את גרסה B. לאחר שנאספים מספיק נתונים, משווים בין הביצועים.

המטרה היא להבין האם השינוי שנבדק השפיע על התוצאה הרצויה.

אתרים ועסקים דיגיטליים פועלים בסביבה מלאה באי־ודאות. גם שינוי קטן יכול להשפיע באופן משמעותי על ההתנהגות של המשתמשים. כותרת שונה עשויה לגרום ליותר אנשים להמשיך לקרוא. טופס קצר יותר עשוי להגדיל הרשמות. הצגת עלות המשלוח בשלב מוקדם יכולה להקטין נטישות. מצד שני, שינוי שנראה מוצלח על הנייר עלול ליצור בלבול ולהוריד את שיעור ההמרה.

בדיקת A/B עוזרת להפוך הנחות לנתונים. במקום לומר “נראה לי שהגרסה הזאת טובה יותר”, אפשר לומר “הגרסה הזאת הגדילה את שיעור ההרשמה ב־12% במהלך הניסוי”. היתרון הגדול הוא שההחלטה אינה מבוססת רק על טעם אישי. היא נשענת על התנהגות אמיתית של משתמשים.

באילו נכסים דיגיטליים אפשר לבצע AB testing?

כמעט כל רכיב דיגיטלי שניתן למדוד יכול להשתתף בניסוי. באתרים ובדפי נחיתה אפשר לבדוק:

  • כותרות ראשיות
  • כותרות משנה
  • תמונות
  • סרטונים
  • טקסטים שיווקיים
  • צבעי כפתורים
  • ניסוחי הנעה לפעולה
  • מיקום כפתורים
  • אורך עמוד
  • טפסי הרשמה
  • תפריטים
  • המלצות לקוחות
  • הצגת מחיר
  • מבצעים והנחות
  • אפשרויות משלוח
  • עמודי תשלום

בקמפיינים ממומנים אפשר לבדוק:

  • נוסחים שונים למודעות
  • קריאייטיבים
  • כותרות
  • קהלים
  • הצעות שיווקיות
  • דפי נחיתה

בדיוור אלקטרוני אפשר לבדוק:

  • שורת נושא
  • שם השולח
  • שעת השליחה
  • מבנה ההודעה
  • טקסט הכפתור
  • אורך המייל

גם באפליקציות ניתן לבדוק מסכי הרשמה, ניווט, התראות, תהליכי רכישה ותצוגת פיצ’רים.

הגדרת המטרה

לפני שיוצרים גרסה חדשה, צריך להחליט מה רוצים לשפר. מטרה מעורפלת כמו “לשפר את האתר” אינה מספיקה. צריך לבחור יעד ברור שאפשר למדוד.

לדוגמה:

  • הגדלת שיעור ההרשמה
  • הגדלת שיעור הרכישה
  • הגדלת מספר הלחיצות על כפתור
  • הקטנת נטישה בטופס
  • הגדלת הכנסה ממוצעת למבקר
  • שיפור שיעור פתיחת מיילים
  • הגדלת מספר הבקשות להצעת מחיר

ככל שהיעד ברור יותר, כך קל יותר לתכנן ניסוי נכון.

אם המטרה היא להגדיל רכישות, אין טעם להסתפק רק במדידת לחיצות על כפתור. ייתכן שיותר אנשים ילחצו, אך פחות מהם ישלימו את העסקה. לכן המדד הראשי צריך להיות קשור ככל האפשר לתוצאה העסקית האמיתית.

פיתוח השערה שאפשר לבדוק

ניסוי טוב מתחיל בהשערה. השערה היא הסבר מנומק לכך ששינוי מסוים עשוי לשפר תוצאה מסוימת. מבנה פשוט להשערה יכול להיות:

“אנחנו מאמינים ששינוי X ישפר את מדד Y, מפני ש־Z”.

לדוגמה: “אנחנו מאמינים שקיצור טופס ההרשמה יגדיל את שיעור ההשלמה, מפני שהוא מפחית את כמות המאמץ הנדרשת מהמשתמש”.

דוגמה נוספת: “אנחנו מאמינים שהצגת אפשרות לרכישה כאורח תגדיל את שיעור השלמת הקנייה, מפני שמשתמשים לא יצטרכו לפתוח חשבון לפני התשלום”. השערה טובה אינה מבוססת רק על ניחוש. רצוי לבנות אותה על נתונים קיימים, משוב לקוחות, מפות חום, הקלטות משתמשים, דוחות נטישה או בדיקות שימושיות.

ab testing

בדיקה של שינוי אחד מול כמה שינויים

אחת הטעויות הנפוצות היא לשנות כמה דברים בבת אחת. לדוגמה, בגרסה B משנים את הכותרת, התמונה, צבע הכפתור והטקסט. אם הגרסה החדשה מצליחה יותר, אי אפשר לדעת מה גרם לשיפור. אולי זו הייתה הכותרת. אולי התמונה. אולי דווקא צבע הכפתור לא השפיע בכלל.

לכן, בבדיקת A/B בסיסית רצוי להתמקד בשינוי מרכזי אחד. כאשר רוצים לבחון שילובים של כמה משתנים, ניתן להשתמש בבדיקה רב־משתנית. עם זאת, בדיקה כזו דורשת בדרך כלל תנועה גדולה יותר וניתוח מורכב יותר.

בחירת מדד ראשי

המדד הראשי הוא המדד שעל פיו נקבעת תוצאת הניסוי.

אם בודקים עמוד הרשמה, המדד הראשי יכול להיות שיעור השלמת הטופס.

אם בודקים עמוד מוצר, המדד יכול להיות שיעור ההוספה לסל או שיעור הרכישה.

אם בודקים מייל, המדד יכול להיות שיעור לחיצה או מספר רכישות שנוצרו מהמייל.

רצוי לבחור מדד ראשי אחד. אפשר לעקוב גם אחר מדדי משנה, אך אין לשנות את המדד המרכזי באמצע הניסוי רק מפני שהתוצאה לא נראית טובה.

כיצד נוודא שלא נגרם נזק? מדדי הגנה

שיפור במדד אחד אינו תמיד הצלחה אמיתית. נניח שכותרת אגרסיבית הגדילה את מספר ההרשמות. זה נשמע מצוין, אבל מה קורה אם גם מספר הביטולים עלה? ומה אם איכות הלידים ירדה? כאן נכנסים מדדי הגנה.

מדדי הגנה הם מדדים שנועדו לוודא שהשיפור לא הגיע על חשבון תוצאה חשובה אחרת.

דוגמאות:

  • שיעור ביטולים
  • שיעור החזרות
  • איכות לידים
  • הכנסה ממוצעת להזמנה
  • מספר פניות לשירות לקוחות
  • זמן טעינת עמוד
  • שיעור נטישה
  • רווחיות

ניסוי מוצלח צריך לשפר את היעד המרכזי בלי לייצר פגיעה משמעותית במקומות אחרים.

חלוקת התנועה

המשתמשים צריכים להתחלק בין הגרסאות בצורה אקראית. במקרים רבים החלוקה תהיה 50% לגרסה A ו־50% לגרסה B. כך כל גרסה מקבלת כמות דומה של תנועה. החלוקה האקראית חשובה משום שהיא מפחיתה הטיות. אם גרסה A תוצג רק למשתמשים חדשים וגרסה B רק ללקוחות קיימים, לא יהיה אפשר להשוות ביניהן בצורה אמינה. גם חשוב שכל משתמש יראה את אותה גרסה לאורך הניסוי. אם משתמש רואה פעם את A ופעם את B, החוויה עלולה לבלבל אותו ולפגוע באיכות הנתונים.

כמה זמן צריך להריץ בדיקת A/B?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל אתר. משך הניסוי תלוי בכמה גורמים:

  • כמות התנועה באתר
  • שיעור ההמרה הקיים
  • גודל השיפור שרוצים לזהות
  • כמות הגרסאות
  • רמת הביטחון הסטטיסטית
  • עונתיות
  • הבדלים בין ימי השבוע

 

אתר עם מאות אלפי מבקרים יכול להגיע לתוצאה במהירות יחסית. אתר קטן עשוי להזדקק לכמה שבועות או יותר. בדרך כלל רצוי שהבדיקה תכלול לפחות מחזור עסקי מלא. לדוגמה, לא כדאי להריץ ניסוי רק מיום ראשון עד יום חמישי אם התנהגות הלקוחות בסוף השבוע שונה. חשוב גם לא לעצור את הניסוי מוקדם רק מפני שגרסה אחת מובילה בימים הראשונים. תוצאות מוקדמות עשויות להשתנות במהירות.

על מובהקות סטטיסטית

כאשר גרסה B משיגה תוצאה טובה יותר, צריך לבדוק האם ההבדל כנראה אמיתי או שנוצר במקרה. מובהקות סטטיסטית עוזרת להעריך את רמת הוודאות. סף נפוץ בניסויים הוא רמת ביטחון של 95%. באופן פשוט, המשמעות היא שהסיכוי שהתוצאה שנצפתה נוצרה במקרה בלבד נחשב נמוך יחסית לפי המודל הסטטיסטי שנבחר. עם זאת, חשוב להבין שמובהקות אינה הכול. גם גודל השיפור חשוב. שינוי של 0.1% יכול להיות מובהק באתר ענק, אך לא בהכרח להצדיק השקעה גדולה בפיתוח.

צריך לבדוק:

  • האם התוצאה מובהקת?
  • האם השיפור מספיק גדול?
  • האם טווח אי־הוודאות סביר?
  • האם יש היגיון עסקי בהטמעה?
  • האם מדדי ההגנה נשארו יציבים?
בדיקות AB

מה עושים כשאין מספיק תנועה?

עסקים קטנים יכולים לבצע AB testing, אבל עליהם להיות מציאותיים. אם עמוד מקבל מעט מאוד ביקורים ומייצר רק כמה המרות בחודש, ייתכן שייקח זמן רב להגיע לתוצאה ברורה. במצב כזה אפשר:

  • לבדוק שינוי משמעותי יותר
  • למקד את הניסוי בעמוד עם יותר תנועה
  • לאחד קמפיינים לעמוד מרכזי
  • להשתמש במחקר איכותני
  • לבצע בדיקות שימושיות
  • לצפות בהקלטות משתמשים
  • להשתמש במפות חום
  • לערוך סקרים קצרים

כלים איכותניים אינם מחליפים בדיקה כמותית, אך הם יכולים לעזור לזהות בעיות ולבנות השערות טובות יותר. אם קיימת בעיה ברורה, למשל טופס שאינו עובד במובייל, אין צורך לחכות לניסוי ממושך. במקרה כזה עדיף לתקן את התקלה.

תהליך מומלץ לביצוע בדיקת A/B

שלב 1: זיהוי הבעיה

מתחילים מנתונים.

מחפשים נקודה שבה משתמשים נוטשים, מהססים או מתקשים.

לדוגמה:

  • שיעור נטישה גבוה בעמוד תשלום
  • מעט לחיצות על כפתור מרכזי
  • טופס עם שיעור השלמה נמוך
  • ירידה חדה בין עמוד מוצר לסל
  • מיילים עם שיעור פתיחה נמוך

שלב 2: ניסוח השערה

מגדירים מה רוצים לשנות ולמה.

שלב 3: בחירת מדד ראשי

מחליטים מראש איזו תוצאה תקבע את הצלחת הניסוי.

שלב 4: יצירת גרסה חלופית

משנים רכיב מרכזי בהתאם להשערה.

שלב 5: בדיקות טכניות

לפני ההפעלה צריך לוודא:

  • ששתי הגרסאות נטענות
  • שהמעקב עובד
  • שאין בעיות במובייל
  • שהחלוקה בין הגרסאות תקינה
  • שהאירועים נשלחים למערכת האנליטיקה
  • שהטפסים והכפתורים עובדים

שלב 6: הפעלת הניסוי

נותנים לניסוי לרוץ לפי התוכנית, בלי לבצע שינויים באמצע.

שלב 7: ניתוח התוצאות

בודקים את המדד הראשי, את מדדי המשנה ואת מדדי ההגנה.

שלב 8: קבלת החלטה

אפשר:

  • להטמיע את גרסה B
  • להישאר עם גרסה A
  • להאריך את הניסוי
  • להריץ ניסוי המשך
  • לשנות את ההשערה

שלב 9: תיעוד הלמידה

גם ניסוי שלא הצליח צריך להיכנס למאגר הידע של הארגון.

טעויות נפוצות ב- AB testing

עצירת הניסוי מוקדם מדי

תוצאה חיובית ביום הראשון אינה בהכרח תוצאה אמינה.

בדיקה של יותר מדי שינויים

כאשר משנים כמה רכיבים יחד, קשה להבין מה גרם לתוצאה.

בחירת מדד לא נכון

יותר לחיצות אינן תמיד יותר מכירות.

התעלמות מתקלות טכניות

מעקב שבור או גרסה שאינה נטענת יכולים לפסול את כל הניסוי.

התמקדות רק במובהקות

צריך לבדוק גם את גודל השיפור ואת הערך העסקי.

ניתוח פלחים בדיעבד

אם מחפשים אחרי הניסוי קבוצה קטנה שבה התוצאה נראית חיובית, עלולים להגיע למסקנה מטעה.

הרצת ניסויים חופפים

שני ניסויים שמשפיעים על אותו קהל או אותו עמוד יכולים לזהם זה את זה.

התעלמות מעונתיות

מבצעים, חגים, אירועים וקמפיינים מיוחדים יכולים לשנות את התנהגות המשתמשים.

 

עסקים רבים מבצעים ניסוי אחד, מקבלים תוצאה ומפסיקים. אבל הערך האמיתי נוצר כאשר בונים תרבות של ניסויים. כל ניסוי מלמד משהו על הקהל:

  • מה מייצר אמון
  • איזה מסר ברור יותר
  • איפה נוצר חיכוך
  • אילו התנגדויות מפריעות לרכישה
  • איזה מידע חסר למשתמש
  • איזו הצעה נתפסת כאטרקטיבית

לא כל ניסוי ינצח. חלק מהניסויים לא יראו הבדל, וחלק אף יורידו ביצועים. גם אלה תוצאות שימושיות. הן חוסכות מהעסק הטמעה של רעיון חלש ועוזרות לבנות השערה טובה יותר.

שאלות ותשובות נפוצות

בדיקת A/B משווה בדרך כלל בין שתי גרסאות וכוללת שינוי מרכזי אחד. בדיקה רב־משתנית בוחנת כמה רכיבים ושילובים במקביל. היא דורשת בדרך כלל יותר תנועה וניתוח מורכב יותר.

כן. אפשר להשוות בין מודעות, כותרות, תמונות, קהלים, הצעות ודפי נחיתה. חשוב לשמור ככל האפשר על תנאים דומים כדי שההשוואה תהיה אמינה.

לא בהכרח. ייתכן שאין הבדל אמיתי, אך ייתכן גם שהמדגם קטן מדי או שהניסוי לא נמשך מספיק זמן.

כאשר הביצועים חלשים מאוד, כאשר קיימת בעיה מבנית ברורה או כאשר התנועה מוגבלת, שינוי משמעותי עשוי לייצר תוצאה ברורה יותר משינוי קוסמטי קטן.

בודקים האם היה מספיק מידע בכל קבוצה והאם ההבדלים הוגדרו מראש כחלק מתוכנית הניתוח. לא כדאי להסיק מסקנות מפלח קטן שנבחר רק לאחר צפייה בתוצאות.

מטמיעים אותה בזהירות, ממשיכים לעקוב אחר הביצועים, מתעדים את התוצאה ובונים ניסוי המשך. גרסה מנצחת אינה סוף התהליך.

הכתבה עזרה לך? אולי גם זה יעניין אותך...

לתיאום פגישת ייעוץ דיגיטלי חינם:

רוצה להפוך את השיווק הדיגיטלי שלך לרווחי ?

בדיקת מצב ראשונית ללא עלות

✅איפה אתם מפסידים לידים? ✅ אילו קמפיינים כדאי לשפר? ✅מה אפשר לעשות כבר החודש?

דילוג לתוכן