המטרה של כל עסק או מותג ברימרקטינג היא למכור. נקודה. אבל, לא כל אותם אנשים ש"נצבעים" לצפייה במודעות רימרקטינג אכן ימירו ויהפכו ללקוחות. וכאן נכנסים פעולות ואפשרויות רבות של משווקים (הכל תלוי כמובן בסוג העסק ורמת הידע של המשווק) לצביעת קהלים על ידי מדדים שונים. אפשר לצבוע קהל לרימרקטינג בדרכים שונות ומגוונות, משווקים שיוצאים בשלב זה מהקופסא וחושבים נכון יכולים להביא למספר המרות גבוה מקהל רימרקטינג. החוק הפשוט בשלב זה הוא לתעדף אנשים שיש להם סיכוי גבוה ביותר לבצע המרה באמצעות הקידום הממומן.

עקרונית, ניתן להבחין בין שני סוגים עיקריים של רימרקטינג בפייסבוק:

• רימרקטינג מבוסס פיקסל- האמת שכאן המונח ריטרגטינג יותר מתאים כי ריטרגטינג מכוון לקהלים שהם לא לקוחות (זה שגולש היה באתר לא הופך אותו ללקוח). בכל מקרה, שיווק מסוג זה מבוסס על הצגת מודעות ממומנות למבקרים שביקרו בעבר באתר או בדפי נחיתה, כאשר בעזרת הקוד נבנה קהל והמודעות מפורסמות לאותו קהל. מה שקורה בעצם מאחורי הקלעים הוא שלאחר הוספת הפיקסל, בכל פעם שמשתמש מבקר או יוצר אינטראקציה באתר או בדף נחיתה ספציפי, הפיקסל שותל קובץ Cookie בדפדפן הגולש. הפיקסל יודע מכאן לפרסם מודעות באפליקציה או באתר לכל מי שביקר בדף ועשה את האינטראקציה עבורה רוצים לפרסם לו. יתכן מאד לדוגמא שלא נרצה לפרסם למי שביקר באתר, אלא למי שהיה X זמן בדף מסוים, למי שביקר ביותר מ X דפים, למי שלחץ על כפתור מסוים או התעמק בתוכן מסוים.

• רימרקטינג מבוסס רשימות- דרך מצוינת לפרסם ללקוחות על ידי העלאת קובץ עם שמות, טלפונים וכתובות האימייל על מנת שפייסבוק ידע לזהות את המשתמשים האלה בלפטפורמה ולטרגט אותם לפרסום. החיסרון ברשימות הוא שלקוחות לפעמים משתמשים בכתובות דוא"ל שונות למטרות שונות, ויתכן שכתובת הדוא"ל שאיתה התחברו לפייסבוק שונה מזו שיש לעסק- אבל ב80% מהפעמים בכתובת היא דומה והרימרקטינג יעבוד. רשימות אלה אגב עוזרות גם להביא קהלים חדשים על ידי יצירת קהלי LookAlike, קמפיינים שמוכחים כיעילים מאד להבאת קהל קר-פושר בשל הלמידה והפיתוח של האלגוריתם של פייסבוק.